כביש 6 הוא מלך הכבישים של ישראל – המהיר והארוך ביותר בכל כבישי ישראל וחוצה את המדינה בכל הכיוונים – צפון לדרום, מזרח למערב, מאפשר גישה לכל חלקי הארץ במהירות. אורכו של כביש 6 הוא כ- 200 קילומטר. בניגוד למחשבה הרווחת למי שלא מכיר את הכביש, שכביש 6 הוא כביש שצריך לצלם בו, אז אין זה נכון – ישנם רק מקטעים מסוימים שצריך לשלם בהם אגרה ובעצם חלקים נרחבים ממנו מיועדים לנסיעה חופשית.
כביש 6 – השקעה פרטית משותפת עם המדינה
כביש 6 נסלל בחלקו מהשקעה פרטית של מיליארדים, בעידוד הממשלה שגם השקיעה בו מילארדים בעיקר בשביל להכין את כל התשתיות לסלילת הכביש – תשתיות שחלקן היו לקנות שטחים ואפילו לפעמים לפנות את בעלי השטחים בלי להשאיר להם ברירה. חוץ מההשקעה בתשתיות, תקציב המדינה שומש גם לסלילת חלקים נרחבים של הכביש.
איך זה עבד עם ההשקעה הפרטית? החברה שסללה את הכביש לא יצאה באין כלום וקיבלה זיכיון לאורך שנים רבות של כ- 50 שנה על הכביש וכך ההשקעה קיבלה החזר על ידי תשלומי האגרה על ידי הרכבים שעוברים בו מדי יום, לאחר סיום תקופת הזיכיון הכביש עובר לבעלות המדינה וכך בעצם גם המשקיעים הפרטים וגם המדינה מרוויחים.
כביש 6 – ההיסטוריה וההקמה
למעשה זיהו בסוף שנות ה- 60 צורך במדינת ישראל להקמת אוטוסטרדה שתוביל לכל חלקי המדינה, שתהיה נוחה, מהירה ועם נסיעה כמה שיותר חלקה,
עם השנים קמו תוכניות לבניית הכביש, והרעיון רקם עור וגידים. אחד הדברים הבעייתים בתהליך הקמת הכביש היו הפקעות השטחים שהביאו למחאות רבות נגד תהליך ההקמה, שהשיא היה מחאות של שייח ראאד סלאח כשהמדינה הפקיעה שטחים ערביים.
אך שום דבר לא עצר את המדינה שהייתה נחושה להקים את הכביש בכל מחיר. כיום כביש ישראל הוא חלק מתרבות הנהיגה בישראל. מיליונים של רכבים נוסעים בו ביום יום לחלקים שונים של הארץ, כאשר כל שנה נוספים עוד ועוד רכבים חדשים.
כל מי שתשאלו אותו איך להגיע הכי מהר למיקום כלשהו- יגיד לכם, ברור שכביש 6 – כי הכי כיף לשייט המהיר ליעד הבא שלכם מאשר להתקע בפקקים, עומסי תנועה, רמזורים והגבלת מהירות. ממש כמו לנהוג בכביש באירופה.
