ככל שמדובר בתאונות דרכים, מציגה השנה הנוכחית תמונה קשה במיוחד. מספר הנפגעים וההרוגים עלה בצורה ניכרת, התאונות לכשעצמן נעשו קשות יותר וכל אלו לא מראים סימני השתפרות. על הזינוק החד בשיעור תאונות הדרכים בישראל
זאב נחמנזון
נדמה כי עקב ההתעסקות הרבה במגפת הקורונה, כבר שכחנו שישנם אסונות אחרים שגורמים למספר קורבנות גבוה. בשונה ממגיפה, תאונות הדרכים אינן מפרידות בין אוכלוסיות כאלו ואחרות במספר המתים והנפגעים ובניגוד לקורונה, שעדיין מתעתעת במין האנושי ואנו לומדים איך להתמודד איתה – את רוב תאונות הדרכים ניתן למנוע, ואת מספר הנפגעים שעלה השנה באופן חריג בהחלט ניתן לצמצם. ככל שמדובר בנזקים לרכב ורכוש – המצב בר הכלה שכן אם ברשותכם פוליסת ביטוח מקיף טובה דיה ובה כלל הכיסויים הדרושים, הרי שאתם מוגנים כמעט מכל מפגע כספי. אבל לגוף ולנפש, בין אם שלכם ובין אם של אחרים – אין מחיר. אז מה אומרים נתוני השנה הנוכחית על המציאות הקיימת בכבישי ישראל ואיך בכל זאת, ניתן לצמצם את מספר תאונות הדרכים המתרחשות כמידי יום? בכתבה הבאה שלפניכם.
המספרים הקשים מאוד
שנת 2021 טרם הסתיימה ועדיין, על פי נתוני הרלב”ד (רשות לבטיחות בדרכים) מתחילתה ועד תום חודש יולי נהרגו 211 בני אדם בתאונות דרכים, לעומת 169 באותה התקופה אשתקד. אין כאן מקום למילים כמו “בלבד”, אלו חיי אדם שקופדו, כמעט תמיד בגלל טעויות אנוש. אמנם עליה זו של 25% נובעת מנתון נסיבתי מהותי שבשנה שעברה הייתה פחות תנועה בכבישים באופן ניכר לנוכח הקורונה על כל סגריה והגבלותיה אך עם זאת, קפיצה זו מורגשת גם ביחס לשנים קודמות ונטולות מגיפות.
אבל לא כולן מסתיימות במוות. גם בתאונות דרכים עם נפגעים חל זינוק של מעל ל- 13% עם 11,582 נפגעים בתקופה שצויינה לעיל. הסטטיסטיקה של המועצה האירופאית לבטיחות בדרכים עובדת קצת אחרת ועוסקת בהשוואת נתונים מול המדינות החברות בה. חישובה מראה כי מתוך מיליון תושבים בישראל – 83.6 יהיו הולכי רגל שייהרגו בתאונת דרכים. אין דרך ואין צורך לעדן את הנתון הזה, שממקם אותנו בתחתית הטבלה – רביעיים מהסוף, ורחוקים מאוד מהממוצע האירופי, וזאת כשדיברנו רק על שיעור הולכי הרגל ההרוגים – בתאונות דרכים קשות מצבנו אף גרוע יותר.
אשמה, אחריות, מניעה
האינסטינקט האנושי שלנו הוא להאשים את האחר או את הסביבה וכשזה מגיע לתאונות דרכים בפרט, לא חסר את מי להאשים. משרד התחבורה אינו משקיע דיו בשיפור תשתיות ופיתוח כבישים, משרד האוצר אינו מקצה תקציבים מספקים למלחמה בתאונות הדרכים ורשויות החוק אינן פועלות דיין בתחומי האכיפה, הענישה וההרתעה. אבל כל אלו נמצאים מעלינו. ניתן ואולי צריך להתמודד איתן ולהילחם בהן אבל זהו מאבק פוליטי, חברתי, קהילתי. בינתיים, שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל רק מוסיף להיות גבוה ואנו נדרשים לפעול גם במישור האישי והמיידי.
אז איך בכל זאת ניתן למנוע את התרחשותן?
תקינות רכב אינה מושג שיש להפנים רק במובנים של מבחני רישוי וביקורות פתע על הכביש. זהו עניין של חיים ומוות ולפעמים זהו הפרט הקטן ביותר שיכול ליצור את ההבדל הגדול. כך למשל, נורה שרופה ברכב הנוסע בשעות הלילה ועשויה לגרום לרכב אחר לטעות ולחשוב שמדובר באופנוע, צמיגים בלוים שיכולים לאבד אחיזה בזמן בלימת חירום – מה שעלול להסתיים בדריסה של הולך רגל ועוד. זאת ועוד, כבר היו בארץ מקרים (ולא מעט) של רכב שעצר בשולי כביש מהיר לאחר שאזל לו הדלק, הנהג יצא ממנו כדי להגיע לתחנת דלק קרובה, נפגע מרכב חולף ואיבד את חייו. כל זאת ועוד טרם דיברנו על הנהגים המתפרעים על הכביש במהירות מופרזות, תחת השפעת אלכוהול וסמים או ללא ניסיון והשגחה. אז נכון, רובינו זהירים ואחראים, אבל מי מאיתנו לא נהג פעם או כמה פעמים בעודו עייף או חסר שעות שינה?
העובדות קיימות – נהיגה זהירה ונבונה יותר ברכב תקין תוך הקפדה על חוקים, מהירות ותמרורים מצילה חיים ויכולה להציל הרבה יותר, אם רק נפעל כך.
משפט עברי עתיק
“בכביש אל תהיה צודק – היה חכם” – כמעט כל אחד מאיתנו שמע את המשפט הזה לאחר שהוציא את רישיון הנהיגה שלו ואפילו לפני כן, וכמה שהוא ישן, כך הוא גם נכון. הבנה של הכביש והסביבה היא משהו שניתן ללמד באופן מוגבל ושאר הלמידה היא באחריותנו לחלוטין. גם אם נהג ביצע עבירת תנועה שהכעיסה אתכם ואפילו סיכנה אתכם מעט – אל תתעמתו איתו. אם מדובר בנהג המשתולל על הכביש עם משאית – התרחקו ממנו ואם ברשותכם האמצעים והרצון – דווחו למשטרה, הבליגו על זכות קדימה גם אם נחטפה מכם וקחו בחשבון שלמרבה הצער, לא מעט נהגים והולכי רגל אינם מצייתים תמיד לרמזור אדום. אחד הפרמטרים שמעולם לא נמדדו על ידי הרלב”ד הוא מספר האנשים שנהרגו בגלל הטמפרמנט שלנו כנהגים, ואנו רק יכולים לנחש כמה גבוה הוא יכל להיות.
מקום המדינה ועד היום, נהרגו בכבישי ישראל 34,618 אנשים, מתוכם מעל 5,200 ילדים.
סעו בזהירות.
קרדיט לתמונה: Shutterstock
